טיול לאזרבייג'ן שקי ונידג' – יומן מסע יום 7
סיור הבוקר בשאקי ובכפר קיש
ערב טוב חברות וחברים,
אז מה עשינו ב-14 באוקטובר?
בבקר יצאנו בשעה 09:00 מהמלון בשאקי, לכיוון דרום מזרח, לכיוון באקו, אך לפני כן, התחלנו בסיור מקיף באיזור שאקי.
פגשנו מכוניות לאדה שלקחו אותנו לכפר קיש (Kish) השוכן כ-5 ק"מ צפונית לעיר שקי, למרגלות הרי הקווקז. זהו כפר עתיק עם שורשים היסטוריים עמוקים, ונחשב לאחד המקומות הראשונים באזרבייג'ן שקיבלו את הנצרות כבר במאה ה-1 לספירה. האווירה בו כפרית, שקטה וציורית – עם בתים מסורתיים, נופים הרריים ותרבות מקומית אותנטית.
הליכה שלווה בשבילי הכפר קיש – כפר עתיק וציורי בלב הרי הקווקז, סמוך לשקי

עץ מרשים המתנשא מעל בתי האבן בכפר קיש – שילוב בין טבע ואדריכלות מקומית

חלון עגול מעוטר בדגלי אזרבייג'ן וגאורגיה בכפר קיש – ביטוי לקשרים ההיסטוריים בין העמים בקווקז
האתר המרכזי בכפר הוא כנסיית קיש (Kish Albanian Church) – מבנה אבן מרשים שנחשב ל"כנסיית האבן הראשונה בקווקז". לפי המסורת, היא נוסדה על ידי אחד מתלמידי השליח תדאוס, ושימשה מרכז לנצרות האלבנית הקווקזית. המבנה הקיים כיום נבנה במאות ה־10–12, ועברה שימור מקיף. היום הכנסייה פועלת כמוזיאון קטן המציג ממצאים ארכיאולוגיים, כולל שלדים מתקופות קדומות שנמצאו מתחת לרצפה.
ארמון החאן של שקי
משם, חזרנו עם הלאדות המפוארות אל מחוץ לכפר, לאוטובוס שלנו, שלקח אותנו לארמון החאן של שקי (Sheki Khan’s Palace).
הארמון הוא אחד האתרים ההיסטוריים המרשימים והמתויירים ביותר באזרבייג'ן. הארמון נבנה בשנת 1762 ושימש את חאנים ששלטו בשקי בתקופת הח'אנות העצמאית. הוא ממוקם בתוך קומפלקס מבוצר, בלב גנים ירוקים ומול נוף הרי הקווקז, מה שהופך את הביקור בו לחוויה עוצרת נשימה.
הארמון מפורסם במיוחד בזכות חלונות משרביות – פסיפסים צבעוניים העשויים מאלפי חלקי זכוכית קטנטנים, ששובצו בעבודת יד מדויקת בתוך מסגרות עץ – וללא שימוש בדבק או מסמרים.
קירות הארמון מעוטרים בציורי קיר עשירים המתארים סצנות ציד, טבע, חיי חצר ודימויים גאומטריים מורכבים. המבנה עצמו מורכב משתי קומות עם חדרי קבלה, אולמות ואזורי מגורים – והוא כולו ביטוי לאדריכלות האזרית במיטבה.
לאחר סיור בארמון והסברים, יצאנו והלכנו ברגל למקום שבו קיבלנו הסברים וראינו איך בונים משרביות כאילו.
הקרוונסראי של שקי
בהמשך, יצאנו משטח הארמון והגענו לקרוונסראי של שקי (Sheki Caravanserai) – אחד האתרים האותנטיים והמרתקים בעיר, שממחיש את חשיבותה כתחנת מסחר מרכזית על דרך המשי. מדובר במתחם חאן עתיק מהמאות ה־18–19, ששימש מקום לינה, מסחר ומנוחה לשיירות סוחרים שעברו בין אסיה לאירופה.
המבנה בנוי סביב חצר פנימית גדולה, עם עשרות חדרים שפנו אליה – חלקם שימשו כמגורי סוחרים, חלקם כאורוות לסוסים וחלקם כמחסנים לסחורה. כיום החאן משומר ומשמש גם כמלון ובית קפה, מקום שמעניק הצצה לחיים בתקופת דרך המשי ולתרבות האירוח האזרית המסורתית.
ביקור בכפר נידג' והנצרות הקווקזית
לאחר ההפסקה, עלינו לאוטובוס והמשכנו לנידג' (Nidj או Nij) – כפר עתיק במחוז גבלי, הנחשב למרכז התרבותי של הקהילה האוּדִית – צאצאי העם האלבני הקווקזי הקדום.
האתר הבולט ביותר בכפר הוא כנסיית נידג' (Nidj Albanian Church), הידועה גם בשם כנסיית יוחנן הקדוש. מדובר בכנסייה ששוקמה בשנים האחרונות ונחשבת לאחת הדוגמאות החשובות של האדריכלות הדתית של אלבניה הקווקזית.

מטיילים ישראלים מבקרים בכנסייה האלבנית בכפר נידג', אתר היסטורי של הנצרות הקווקזית באזרבייג'ן
רוצה להוסיף כמה מילים על הנצרות האלבנית והנצרות הקווקזית.
הנצרות האלבנית היא זרם נוצרי קדום שהתפתח באלבניה הקווקזית – ממלכה עתיקה שהתקיימה באזור שמצפון לאזרבייג'ן של ימינו. לפי המסורת, הנצרות הובאה לשם כבר במאה ה-1 לספירה על ידי שליחים נוצרים, בהם ברתולומאוס ותדאוס הקדוש.
לאחר כיבוש האזור על ידי הפרסים והמוסלמים, ולאחר מכן גם בתקופת השלטון הסובייטי, הדת הנוצרית האלבנית דעכה, והכנסיות ננטשו. עם עצמאות אזרבייג'ן, נעשו מאמצים לשמר ולשחזר אתרים נוצריים עתיקים, והיום ניתן לראות את המורשת הזו בשקי, בקיש ובנידג' – עדות לרב־תרבותיות העשירה של המדינה.
סיום הדרך וחזרה לבאקו
לאחר הביקור בכנסייה, עצרנו באורחן דרכים, אכלנו משהו קל והמשכנו לבאקו.
תחנת הדלק NUKOIL על הדרך משקי לבאקו – עצירה קצרה לפני הסיום
ארוחת ערב כיד המלך ולמלון.
חברות וחברים,
מחר בבקר טסים הביתה.
06:15 בבקר, להוריד מזוודות לאוטובוס,
06:30 ארוחת בקר,
07:00 יוצאים מהמלון לשדה התעופה.
ליל מנוחה,
גיורא 🪷