טיול לאזרבייג'ן שמחי, להיג' ושקי – יומן מסע יום 6
ערב טוב חברות וחברים,
אז מה עשינו היום, 13 אוקטובר?
בבקר יצאנו בשעה 09:00 מהמלון בבאקו, לכיוון צפון מערב.
נסענו כשעתיים וחצי לכיוון שמאחי, ובקרנו במסגד הגדול.
היום השישי בטיול לאזרבייג'ן שמחי להיג ושקי לקח אותנו צפונה מבאקו, דרך העיר שמחי והרי הקווקז, אל הכפר ההררי להיג', ולבסוף אל העיר שקי שבצפון־מערב המדינה.
מסלול ארוך ויפהפה בין הרים, כפרים ונופים מרהיבים – יום של תרבות, טבע, טעמים ורגעים אנושיים אמיתיים.

מסגד ג'ומו בשמחי – מהמסגדים העתיקים והמרשימים בקווקז.
בעיר שמחי (Şamaxı) חיים כ-40,000 עד 45,000 תושבים.
העיר משמשת כבירת מחוז שמחי, והיא אחת מהערים החשובות בהיסטוריה של אזרבייג'ן, עם רקע עשיר בתרבות, דת, שירה ומסחר. למרות גודלה הקטן יחסית, שמחי שומרת על חשיבותה ההיסטורית והתיירותית, במיוחד בזכות מסגד ג'ומו, היקבים באזור, והנוף ההררי שמקיף אותה.
שמחי (Şamaxı) היא אחת הערים העתיקות והמרתקות ביותר באזרבייג'ן, הממוקמת באזור הררי יפהפה, כ-120 ק"מ מערבית לבאקו. בעבר שימשה כבירת ממלכת שירוואן והייתה מרכז תרבותי, מסחרי ורוחני חשוב לאורך מאות שנים. בזכות מיקומה האסטרטגי לאורך דרך המשי, שמחי התפתחה כעיר עשירה ומגוונת, ונחשבת עד היום לאבן שואבת להיסטוריה ולמסורת האזרית.

העץ העתיק בעיר שמחי – עד שורשי ההיסטוריה של אזרבייג'ן.

מנוחת הלוחמים – קבוצת המטיילים של גיורא למרגלות העץ העתיק בשמחי.
מהמסגד בשמאחי המשכנו להיג'.
לאחר כשעה נסיעה, החלפנו את האוטובוס שלנו בשני ספרינטרים, ועלינו ללהיג' – לא לפני שעצרנו בגשר התלוי.
האמיצים שבינינו הלכו על הגשר… מהגשר לכפר, לארוחה אותנטית ביתית, בבית פרטי בכפר.
בסיום הארוחה המפוארת הלכנו לרחוב הראשי והסתובבנו בין החנויות ובתי המלאכה הקטנים.

הרי הקווקז בצפון אזרבייג'ן – הדרך משמחי ללהיג' חושפת נוף עוצר נשימה.

אישה מקומית בכפר להיג' מכינה מאפים טריים – טעם אמיתי של טיול לאזרבייג'ן שמחי להיג ושקי.

מאפים אזריים מסורתיים נאפים על טאבון בכפר להיג' – חוויה קולינרית אמיתית.
בכפר לָהִיג' (Lahıc) שבאזרבייג'ן חיים כיום כ־800 עד 1,000 תושבים בלבד.
זהו כפר הררי קטן אך היסטורי מאוד, השוכן על מורדות הרי הקווקז, במחוז איסמאיילי.
תושבי להיג' שייכים לקבוצת מיעוט פרסית־לשונית, והשפה המדוברת שם היא להיגי – ניב נדיר של טאטית.
הכפר ידוע במסורת של אמנויות ומלאכות יד, במיוחד בעבודות נחושת, אריגים, שטיחים ונפחות.

יריעות פירות מסורתיות מתייבשות באוויר ההרים של להיג'.

סמטת אבן טיפוסית בכפר להיג' – אדריכלות מסורתית מהרי הקווקז.

חנויות מלאכת יד בלהיג' – שטיחים, צמר ועבודות יד בכפר ההררי שבין שמחי לשקי.
למרות גודלו הקטן, להיג' מושך מבקרים רבים בזכות השימור התרבותי, הארכיטקטורה המסורתית והאווירה הכפרית שמרגישה כאילו הזמן עצר בה.
ושוב חזרה לאוטובוס שלנו עם הספריטרים, הגעה לאוטובוס, שירותים ונסיעה של כ-3 שעות בגשם שוטף לכיוון שאקי. לארוחת ערב, ולמלון המפואר.

המלון המפואר בשקי – סיום מושלם ליום של נופים ותרבות.
בעיר שקי (Sheki) חיים כיום כ-65,000 עד 70,000 תושבים.
העיר משמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז שקי ונחשבת לאחת הערים החשובות בצפון-מערב אזרבייג'ן – גם מבחינה היסטורית וגם תרבותית. האוכלוסייה מורכבת בעיקר מאזרים, אך יש גם מיעוטים אתניים קטנים כמו לֶזְגִים ורוסים.
שקי היא אחת הערים היפות, העתיקות והמרתקות ביותר באזרבייג'ן.
היא שוכנת בצפון-מערב המדינה, למרגלות הרי הקווקז, בגובה של כ-700 מטר מעל פני הים, ומוקפת יערות, נהרות ונופים הרריים מרהיבים.
שקי נחשבת למרכז תרבותי והיסטורי חשוב, ומושכת אליה תיירים בזכות הארכיטקטורה, האומנות והאווירה האותנטית שלה.

כנסייה עתיקה בשקי – עדות לרב־תרבותיות של העיר.

נוף הרי הקווקז בדרך לשקי – שכבות ירוק וכחול שמלוות את המסע.
שקי מציעה שילוב מושלם בין טבע, היסטוריה, תרבות ואירוח מקומי לבבי.
זהו אחד המקומות שדרכם אפשר להבין את רוחה העמוקה של אזרבייג'ן – כצומת בין מזרח למערב, בין מסורת לקידמה.
מחר בבקר אנו נצא מהמלון בשעה 09:00 לסיור מקיף באיזור, ובסוף היום נגיע לבאקו.
נשאלתי על ידי כמה נוסעים על אפשרות של עזיבה מאוחרת של המלון.
כל מי שרוצה להשאר במלון למספר שעות אחרי שהקבוצה תעזוב, העניין באחריותו בלבד!
כל מי שנישאר חייב מספר דברים.
להודיע לי אישית, או בקבוצת הוואטאפ שהוא נשאר, על מנת שנדע לא להמתין לו בבקר.
להביא את המזוודות שלו עד שעה 09:00 בבקר ללובי המלון, ולוודא שהן מועמסות לאוטובוס.
להגיע בצורה עצמאית (הזמנת מונית מהמלון) עד השעה 11:00 בבקר ל- upper caravan sharry וליצור איתי קשר בטלפון משם.

שקיעה שקטה באזרבייג'ן – רגע של שלווה אחרי יום מלא חוויות.
ליל מנוחה
גיורא 🪷
לעיון נוסף:
🔗 האתר הרשמי של Azerbaijan Travel
🔗 טיול לפורטוגל בעקבות היהדות – יומן מסע יום 4